מדינת ישראל נ' רלב"ג ואח' ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת ר' ההוצל"פ מיום 4.8.13, וזאת עד להכרעה בערעור על החלטה זו.

2.הבקשה נשלחה לתגובה ותשובה. כל אחת מהתגובות מונה ומחזיקה עשרות עמודים ללא כל צורך. אין מדובר בטיעונים לערעור עצמו, הגם שחלק מהשיקולים שביהמ"ש ישקול הינם סיכויי ההצלחה בערעור, לא היה מקום להגיש בקשות ותגובות על דרך סיכומים בערעור עצמו.

3.לגופו של עניין, מדובר בהחלטת ר' ההוצל"פ המורה למשטרת ישראל לסייע לזוכה בתיק ההוצל"פ לאכוף פס"ד שניתן לטובתו כבר לפני מעל 6 שנים. במסגרת פסה"ד, הורה ביהמ"ש על הריסתן של תוספות בנייה בלתי חוקיות שהוספו לנכס (בית כנסת) המצוי בכפר השילוח (סילוואן) בירושלים.

4.מאז נתן ר' ההוצל"פ (כב' הרשם צחי אלמוג) החלטה כי משטרת ישראל תסייע לכונס הנכסים שמונה בתיק ההוצל"פ לבצע את הפינוי ביום 24.12.08, מאז ועד היום חלפו כ-5 שנים בהם לא מומשה החלטה זו ומשטרת ישראל לא סייעה בידי הזוכה לממש את פסה"ד. יובהר, כי פסה"ד לא ניתן לסעד של פינוי כפי שהבהיר כב' הרשם הבכיר אלמוג, אלא ניתן בגין סעד של הריסת תוספות בנייה לא חוקיות. לצורך ביצוע הריסת התוספות ולשם הגנה על שלומם של המחזיקים בנכס, היה צורך לפנותם עד לאחר השלמת ההריסה.

5.ביום 1.8.13 התקיים דיון בפני כב' הרשמת עמית גולדשטיין-לירן, בדיון זה העידה פקד מורן לוי ממשטרת מחוז י-ים בפני הרשמת, והציגה דו"ח מודיעין חסוי. כמו כן, טען לעניין עו"ד גורדון היועץ המשפטי של משטרת ישראל, ולאחר דיון זה קבעה כב' הרשמת כי משטרת ישראל תסייע לזוכה ולא קיבלה טענות המשטרה. טענות המשטרה באופן כללי נשענות על שני אדנים, האחד- מרקם המצב הביטחוני בכפר סילוואן הוא עדין ורגיש ועלול להתלקח מכל פעולה חריגה שהיא, לבטח פעולה של פינוי והריסה. יש להעדיף את שלום הציבור בכללותו על פני אכיפת פס"ד ושמירה על שלטון החוק. השני- תקיפת החלטה מנהלית של משטרת ישראל שלא לקיים צו של ר' ההוצל"פ, יש לתקוף באמצעות הגשת בג"צ ולא באמצעות פנייה לר' ההוצל"פ.

6.אף מבלי להיכנס לסיכויי ההצלחה בערעור, בעניין זה רק אוסיף ואומר כי המערערת מעלה טיעונים כבדי משקל המצריכים דיון בשתי השאלות המפורטות לעיל, הרי ביהמ"ש בשלב זה לצורך עיכוב הביצוע בודק האם יש אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו לאחר שהחלטת ר' ההוצל"פ תבוצע. התשובה לכך היא שלילית. לא רק שלא ניתן להחזיר המצב לקדמותו לאחר הריסת התוספות, אלא שאם יקרה חלילה המצב ממנו חוששת המשטרה, יהיה קשה להשיב את הסדר על כנו, זאת ועוד כל הדיון בערעור עצמו הקבוע לעוד כחודשיים יהיה עקר ואקדמי בלבד.

7.מאחר ופסה"ד כאמור לעיל איננו ממומש מעל כ-6 שנים, אינני רואה כל נזק בשוקלי את מאזן הנוחות של שני הצדדים לעכב את ביצוע החלטת ר' ההוצל"פ עד לדיון בערעור, שכאמור יתקיים בעוד כחודשיים. גם לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת ב"כ הזוכה לחקור את המצהירים מטעם המשטרה בטרם ההחלטה בעיכוב הביצוע. החלטה זו צריכה להינתן לאלתר. מאחר והדיון בערעור יתקיים תוך זמן קצר, אין מקום לקיים שני דיונים זהים במהותם, והחלטתי זו לעיכוב ביצוע נשענת בעיקר על נימוק משפטי ולא עובדתי. אם לא תעוכב החלטת ר' ההוצל"פ לא יהיה כל טעם בקיום הערעור עצמו.

8.אני קובעת אפוא כי צו העיכוב הזמני שניתן במעמד צד אחד עד לתגובה, יימשך עד לדיון ועד להכרעה בערעור עצמו. ב"כ הזוכה רשאי לחקור את המצהיר מטעם המערערת, ולפיכך אני מורה כי מפקד המחוז יגיע לחקירה במועד הדיון. המצהיר מטעם המשטרה יהיה ערוך להעיד על המקרים האחרים כמפורט בפרק י"ב לתגובת המדינה, בהם כן סייעה המשטרה בצווי פינוי ו/או בצווי הריסה. יובהר לב"כ הזוכה, כי ביהמ"ש יגביל את החקירה ל-30 דקות בלבד.

9.הצדדים יגישו עיקרי טיעון כקבוע בתקנות, והדיון נקבע להשלמת טיעונים בע"פ בלבד.

צו העיכוב יוותר על כנו עד להכרעה בערעור.

כל צד ימציא עותק נייר מעיקרי הטיעון כשהוא כרוך ומדוגל ישירות ללשכתי שבוע לפני מועד הדיון. ככל שקיים דו"ח מודיעיני עדכני חסוי הוא יוגש ללשכתי במעטפה סגורה 7 ימים לפני מועד הדיון יחד עם עיקרי הטיעון.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: